גזר דין בתיק ת"פ 19296-09-11

2.         אינני מקלה ראש בחומרת העבירה. עם זאת, על פי כלל האינדיבידואליזציה בענישה - יש לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו וכל נאשם בהתחשב בנתוניו האישיים.

3.         בענייננו, כאמור, העבירה נעברה לפני מספר שנים (כמעט שלוש). הנאשם הודה בביצוע העבירה, נטל אחריות והתחרט, שיתף פעולה עם הרשויות, ובכך חסך מזמנן של הרשויות השונות ומזמנו של ביהמ"ש. אין לחובתו עבר פלילי כלל ואורח חייו נורמטיבי. עובד לפרנסתו.

4.         הנאשם הופנה לשירות המבחן לקבלת תסקיר בעניינו. מן העיון בתסקירים עולה הרקע לביצוע העבירה - שימוש בסם, בתקופה הרלבנטית.

            מן התסקיר האחרון עולה כי הנאשם משתף פעולה באופן מלא בהליך הטיפולי ש"נתפר" למידותיו.

5.         לעניות דעתי, המלצתו הטיפולית המנומקת של שירות המבחן הינה סבירה וראויה בנסיבות הענין.

            כפי שצויין , הרקע לביצוע העבירה - שימוש בסם בתקופה הרלבנטית לנוכח קשיים. הנאשם נטל אחריות מלאה ושיתף פעולה באופן מלא במסלול הטיפולי. הוא מעוניין בהמשך טיפול ונמצא מתאים למסלול זה.

            בנסיבות אלה, אני סבורה כי ראוי לאפשר לנאשם להמשיך בדרך זו של קבלת טיפול מפוקח, בסיוע רשויות הטיפול, באופן שיאפשר לו להמשיך בחייו. ענישה מחמירה עלולה להסיג לאחור את כל המאמצים והמשאבים שהושקעו בשיקומו, ואילו מבחן טיפולי  עשוי לשרת בסופו של ענין גם האינטרס הציבורי.

            מטבע הדברים, במידה והנאשם לא יעמוד בתנאי המבחן - יוחזר עניינו לביהמ"ש.

6.         לאחר ששקלתי מכלול השיקולים, האינטרסים והאיזונים הראויים - חומרת העבירה - מיחד, ויתר הנסיבות - מאידך (הודאה, סוג הסם, חרטה, חלוף הזמן, העדר הרשעות קודמות, תהליך הגמילה העולה יפה, המלצת שירות המבחן והסיכוי לשיקום), גזרתי דינו של הנאשם כדלקמן:

א.         מאסר על תנאי של 5 חודשים ואולם הנאשם לא ישא בעונש זה אלא אם יעבור תוך תקופה של שנתיים עבירות על פי פקודת הסמים המסוכנים מסוג פשע ויורשע עליהן.

ב.         פיקוח מטעם שירות המבחן וזאת למשך 18 חודשים.

ג.          חתימה על התחייבות בסך של 3,000 ש"ח בערבות עצמית להימנע מלעבור על החיקוק לפיו הורשע הנאשם תוך שנתיים מהיום.

7.         אשר לפסיקה.

            קיימות החלטות רבות של בתי משפט, בכל ערכאותיו, שבמסגרתן הועדף האינטרס הפרטי על פני זה הציבורי, זאת בעיקר לנוכח צפי חיובי לשיקום. אסתפק בציון מספר החלטות של ביהמ"ש העליון ברוח זו.

            * ע"פ 4158/05 - מדינת ישראל נ' פארג', הוחלט בביהמ"ש העליון לאשר מבחן גמילה ל-18 חודשים שהוטל בבית משפט מחוזי תל אביב. הנאשם הורשע בעבירות התפרצות ובהחזקת 1,926 טבליות וכן 270 גרם קוקאין ואבקה המשמשת לערבוב הסם במשקל של 403 גרם (החלטה מיום 27.10.05. הדגשות שלי, י.א.).

            מבחן הגמילה הוטל לנוכח מסלול הגמילה והסיכוי לשיקום.

* ביום 10.9.06, התקבל בבימ"ש עליון ערעורו של נאשם על עונש מאסר בן 40 חודשים וקנס בסך 30,000 ש"ח שהוטלו עליו בבימ"ש מחוזי ירושלים.  ע"פ 8092/04 - ישראל חביב נ' מדינת ישראל. המערער הורשע בביצוע עבירות סחר בסם והחזקת סם שלא לשימוש  עצמי.  הסמים  נמכרו  לסוכן  משטרתי. העיסקאות  בוצעו  במשקלים של 5 ק"ג קנבוס, 1 ק"ג קנבוס, 7.5 ק"ג קנבוס. כן סוכם עם הסוכן כי המערער ימכור לו 20 ק"ג קנבוס ואכן המערער החזיק בסם זה בכמות של 19.93 ק"ג נטו, בסמוך לנקודת המפגש עם הסוכן. כן צורפו לתיק העיקרי תיקים שעניינם החזקת סכין, זיוף ועבירה כלפי שוטרים.